'דובון הקיקיון' הוא שמו של עש שהתגלה לראשונה בישראל ותואר כמין חדש למדע בשנת 2005. גילויו של דובון הקיקיון עורר הדים רבים בארץ ובעולם, דבר חריג כשמדובר בגילוי מין חדש של עש למדע. הסיבה לכך הייתה שהחוקר שתאר את המין לראשונה זיהה את הזחל שלו עם אותה תולעת תנ"כית מסיפור יונה הנביא, זאת שאכלה את הקיקיון. גילויו של מין תנ"כי לא יכול היה לעבור בשקט מתחת לגלי הרדאר של המאמינים היהודים והנוצרים המבקשים למצוא תמיד קישורים בין העולם התנ"כי לזה בו אנו חיים היום ובכך לאמתו. כך פורסם גילויו של דובון הקיקיון כמעט בכל שפה עולמית העולה על הדעת. בהתחשב בעובדה שמיני חרקים חדשים למדע מתגלים מידי יום ונשארים אנונימיים לחלוטין עבור הקהל הרחב זה היה הישג לא רע בכלל. מעבר למאמרים בספרות המדעית העוסקת בחקר חרקים (אנטמולוגיה) הופיעו גם מאמרים בספרות האקדמית התיאולוגית (חקר הדת) שעסקו בניסיון הוכחת העובדה כי תולעת הקיקיון של יונה אכן נמצאה והיא חיה ובועטת בדמות דובון הקיקיון. גם חובבי הפרפרים והעשים יצאו מגדרם למראה מין חדש נוסף לאחת ממשפחות העשים היותר אהובות.
הפרטים הראשונים של דובון הקיקיון נאספו בנחל שקמה בשנת 1999 במסגרת סקר של משלחת מדעית מגרמניה שאספה עשים בכל רחבי הארץ במשך כ-15 שנים. במהלך איסופים אלה התגלו מינים חדשים רבים לישראל ולמדע והתוצאות פורסמו בחלקן במאמרים וספרים. מאז, התגלה המין החדש במקומות נוספים בארץ והוא תואר כאמור כמין חדש למדע בשנת 2005.
במקביל החלו דיווחים של תושבים בגוש דן על זחלים שעירים וגדולים שטיפסו על קירות בתיהם בעיקר בתל-אביב וסביבתה הקרובה. כך הופיע יש מאין מין חדש בישראל (וחדש למדע) בלב גוש דן המיושב בצפיפות זה שנים רבות.
נראה שדובון הקיקיון דבק באזורי החוף של ישראל שכן טרם נצפה בפנים הארץ. שמו המדעי של המין הוא Olepa schleini והוא שייך לקבוצה של כעשרה מינים הידועים מסוג זה, כולם מאזור הודו וסביבתה (בעת כתיבת שורות אלה התגלה מין נוסף בתאילנד שטרם פורסם). הפונדקאי (הצמח ממנו ניזונים הזחלים) של דובון הקיקיון הוא צמח הקיקיון. נמצא כי גם פסיפלורה משמשת למאכל הזחל אם כי זו הייתה עדות חד-פעמית שטרם חזרה על עצמה.
כעת מעבר חד. בחקר הארכיאולוגיה המקראית של ארץ ישראל התקיימה תמיד מתיחות מסויימת בין שני זרמים (אם כי עם השנים התרכך מעט הדבר). זרם אחד הסתמך על הכתובים (תנ"ך) וניסה לקשור את הממצאים הארכיאולוגיים אליהם. הכתובים עבור זרם זה מהווים אמת היסטורית בלתי ניתנת לערעור ולכן ממצאים שלא מתיישבים עם הכתובים ככל הנראה לא פורשו באופן נכון או שלא נחפרו כראוי. הזרם השני שם את ממצאי החפירות בראש. דבר אינו מוכח עד שממצאים ארכאולוגיים תומכים בקיומו. מדובר בשתי גישות נוגדות שהתנגחו זו בזו במאמרים רבים לאורך שנים. עבדכם הנאמן מזדהה עם האסכולה המתבוננת בממצאים ומסתמכת עליהם באופן מדעי ללא תלות בכתובים. יהיה זה הגיוני לומר שצד זה הוא הצד היותר מדעי. זוהי לפחות עמדתי וכמובן שיש שיחלקו עליה. התנגשות מעין זו עולה גם בסיפורו של דובון הקיקיון. הרצון לומר הנה, מצאנו את תולעת הקיקיון של יונה הנביא, לא מתחשב או מתיישב עם הממצאים בשטח. לפחות כפי שאני רואה את הדברים. איך אם כך אני רואה את הדברים? כשפורסם גילוי המין החדש והוא זוהה עם התולעת התנ"כית הופתעתי מאוד. לא רק מהשיוך לתולעת הקיקיון אלא בכלל מהעובדה שמתייחסים אל העש החדש כמין מקומי. יש לציין מספר נקודות על מנת להבהיר את הדברים.
במשך כמה שנים ניהלתי מעקב אחר אוכלוסיות של דובון הקיקיון. ראיתי כיצד האוכלוסיות מופיעות ונעלמות מחדש במקומות שונים. אוכלוסיות הגיעו לצפיפות גדולה מאוד רק כדי להיעלם כלעומת שבאו. ניתן לומר שהמאפיין הבולט ביותר של דובון הקיקיון היה חוסר יציבות.
תופעה דומה זכורה לי היטב מתחילת שנות ה-80 עם הגעתו של ה"חומייני". מדובר היה בחיפושית קטנה ממשפחת הזיבליתיים (שמה מלדרה מטרידה או Maladera insanabilis). החיפושית הגיע ארצה כעולה חדשה (מין פולש) ומיד התפשטה לכל עבר במספרים אסטרונומיים. אחד הזיכרונות שלי הוא בקבוקי ליטר וחצי מלאים בפרטים מתים שחדרו לדירות עם רדת החשיכה ונאספו ע"י תושבי הבתים. החיפושית זכתה מיד לכינוי "חומייני", רמז קל למידת הסלידה שהיא עוררה.
עם השנים חלה ירידה משמעותית בכמות חיפושיות ה"חומייני" ולמרות שהן עדיין כאן הן לא מהוות עוד את המטרד האיום של תחילת שנות ה-80. תופעה זו של הופעת מין חדש - התפוצצות אוכלוסין - התפשטות - דעיכה, אופיינית למקרים רבים שבהם מין פלש לאזור מסוים. דיי מהר ההנחה שמדובר במין פולש ולא במין מקומי החלה לחלחל. אם אכן מדובר במין פולש אז מניין בא ומדוע אינו היה ידוע למדע עוד קודם לכן מארץ מוצאו? בהחלט יתכן שמין מסוים שטרם התגלה פולש לאזור חדש ומתגלה בו לראשונה. האם זהו הסיפור גם פה? לאחר כמה שנות מעקב בחרתי לפרסם מאמר בנושא (הפנייה בסוף העמוד) ובחרתי בפלטפורמה זו על מנת להנגיש את המידע גם בשפה העברית. אם כן, ישנן שתי שאלות גדולות: האם מדובר במין מקומי או במין פולש (שטרם התגלה בארץ מוצאו)? האם זוהי אכן התולעת התנ"כית? להלן מספר נקודות חשובות:
בגוש דן המיושב צץ לו פתאום מין חדש. הטענה שלא שמנו לב אליו קודם מעט חלשה. זהו עש גדול וזחליו בולטים מאוד. רק לאחר גילוי המין החלו להגיע דיווחים על הימצאות הזחלים השעירים שעד אז לא נראו קודם לכן. במלכודות אור (המושכות עשים ופעילי לילה אחרים) שעבדו שנים רבות בכל הארץ מעולם לא נמצא פרט אחד של המין הזה. מחקרים על עשים מזיקים שנעשו בארץ מצאו חמישה מינים הניזונים מקיקיון באופן קבוע. דובון הקיקיון לא היה אחד מהם למרות שהיום הוא נפוץ מאוד ודומיננטי על הקיקיון. גם אספני וחוקרי הפרפרים והעשים לא ראו מעולם את המין הזה בארץ אלא עד לאחר גילויו (פרט ראשון שראיתי חדר לביתי בשעות הערב 3 שנים לאחר גילוי המין ומאז מגיעים פרט אחד או יותר בכל קיץ). אם כן קשה לקבל כי המין הזה שמר על אלמוניותו בגוש דן (המין קיים בעיקר בגוש דן גם היום) כל אותם שנים ללא שהבחינו בו, סביר יותר שלפתע הופיע בדרך לא דרך (אולי כמו מינים פולשים אחרים שהגיעו במטעני נוסעים או דרך מוצרי תעשייה מהמזרח, יש הרבה כאלה).
כפי שנכתב למעלה המין הפגין מידה רבה של חוסר יציבות אוכלוסייתית. היינו מצפים שמין שהתקיים פה מאז ומתמיד יפגין דווקא מידה של יציבות.
שאר המינים בסוג אינם מתקיימים באזורנו אלא במזרח. אם באזור הודו מתקיימים כעשרה מינים קשה להאמין שמין נוסף יתקיים רק בישראל ובמרחק העצום בין שתי המדינות לא קיים אף מין נוסף... הגאוגרפיה אינה מתיישבת.
בהתחשב בעובדה שצמח הקיקיון עפ"י רוב אינו נתפס כמין מקומי במקור אלא כזה שהובא לישראל (התיעוד הראשון של הקקיון בישראל הוא מהמאה ה-19!) אז מי הפונדקאי (הצמח עליו מתפתחים זחליו) המקומי של דובון הקיקיון בישראל? לא נמצא אחד כזה. למעשה במהלך השנים בהם עקבתי אחר המין התגלו תשעה פונדקאים נוספים שפורסמו ועוד כעשרים שהתגלו לאחרונה וטרם פורסמו. מדהים הוא שאף אחד מהם אינו צמח מקומי, כולם צמחי נוי שהובאו ארצה. נראה שדובון הקיקיון מוצא לו פונדקאים חדשים בארץ וכי הוא אינו בררן גדול למעט חיבתו למינים זרים. גם זה תומך בהנחה שזהו מין זר לארצנו. אף פונדקאי מקומי אינו ידוע!
לעשים ופרפרים טפילים רבים (צרעות בעיקר) המתמחים לרוב בהטפלת זחלים ממינים ספציפיים. הצרעה מטילה את ביציה בזחל וזה נאכל מפנים ע"י זחלי הצרעה עד שאלה מתבגרים ומגיחים מהזחל המסכן. מעניין לציין שמתוך מאות הזחלים שנאספו וגודלו בתנאי מעבדה לא הגיחה ולו צרעה טפילית אחת מאותם זחלים. יתכן ולמין זה אין טפילים בכלל אך אפשרי גם שאם מדובר במין פולש הרי שאין לו כאן אויבים טבעיים.
הטיעונים הללו תומכים בכך שמדובר במין פולש, גם אם מבחינה הסתברותית בלבד. ומה הם הטענות כנגד? קיים מרחק גנטי מהמינים של תת היבשת. זו בהחלט עובדה מעניינת אך אין בה כדי להוכיח דבר. לאחרונה התגלה מין חדש בסוג זה שטרם תואר למדע בתאילנד. ניתן להניח כי המרחק הגנטי גם במקרה הזה יהיה גדול. אולי מתישהו גם המין שלנו יצוץ פתאום היכן שהוא באסיה הרחוקה ונגלה את ארץ מוצאו. את הפליטים שאצלנו כבר לא נוכל לגרש... ומה לגבי הקישור לתולעת הקיקיון בסיפור יונה הנביא? הסיפור התנ"כי מתרחש בעיר נינוה הנמצאת בעיראק של ימינו. דובון הקיקיון לעומת זאת התגלה בארץ ישראל ולא ידוע משום מקום אחר לעת עתה. בין אם מדובר במין מקומי או במין מתת-היבשת ההודית, האזור הגיאוגרפי בכל מקרה אינו מתאים.
בסיפור יונה התולעת מתוארת כנוברת בענפיו של הקיקיון בעוד זחלי הדובון ניזונים מהעלים בלבד. גם צמח הקיקיון התנ"כי אינו בהכרח אותו הקיקיון המוכר לנו היום. למעשה רוב החוקרים מאמינים שמדובר בצמח אחר (Lagenaria siceraria). דבר נוסף הוא שהעדות הראשונה להמצאות צמח הקיקיון בישראל (זה המוכר לנו היום) היא משנת 1894 בלבד ואז הצמח היה הרבה פחות נפוץ מאשר היום. מקור הצמח אינו ידוע אך ככל הנראה מדובר באפריקה הטרופית או הודו (אזור מחייתם של שאר המינים בסוג Olepa אליו משתייך דובון הקיקיון, גם שם הקיקיון משמש פונדקאי לזחלים).
אחד הטיעונים שהושמעו לטובת תאוריית התולעת התנ"כית הוא שאין מינים אחרים הניזונים מהקיקיון הרעיל בישראל ולכן אין שום אופציה אחרת לזהותה אך טענה זו אינה נכונה. כאמור, ידועים לפחות חמישה מיני עשים כאלה בארץ ממשפחות שונות. אם כך הסיפור התנ"כי אינו מתיישב עם הידוע לנו על דובון הקיקיון. אין טקסט זה מתיימר לקבוע עובדות אלא להביע חוות דעת. עולם המדע ועולם הרוח תמיד יהיו שלובים זה בזה. המדע הוא ככלות הכל אנושי במהותו.
תוספת מאוחרת: בשנת 2019 קבלתי מייל מחוקרת עשים הודית שבקשה עותק מהמאמר שפרסמתי בשנת 2012. לדבריה דובון הקיקיון התגלה בארצה והיא לקראת פרסום מאמר נוסף על עש זה ועל מינים נוספים המשתייכים לאותו הסוג. כך בא הסיפור לסיומו, הפעם ללא שאלות פתוחות. דובון הקיקיון אכן מין פולש שהתגלה בארץ בטרם גילו אותו בארץ מוצאו - הודו. לפעמים היגיון פשוט הוא כל מה שאנחנו צריכים כדי לראות את הדברים בדיוק כמו שהם. כתבה זו הינה סיכום המאמר:
Rittner, O., Rothman, B.S., Shlagman, A. & Mienis, H. K. Notes on Olepa schleini (Lepidoptera, Arctiidae) in Israel, with records of new host plants. Boll. Mus. St. Nat. Venezia, 2012. 63: 107-114.