top of page
חיפוש
  • Oz Rittner

משפחת עשים חדשה לישראל (או מדוע המובן מאליו תמיד דורש בדיקה חוזרת...)

עודכן: 31 באוק׳ 2021

בשנת 2010 העמדתי מלכודת אור סמוך לשמורת חרוצים בחיפוש אחר חיפושית מסוימת. מדובר היה במין שתואר כחדש למדע בתחילת שנות השבעים באזור צפון תל-אביב אך מאז לא נראה יותר. אם כן מדוע חיפשתי אותו בשמורת חרוצים שנמצאת צפונה משם? פשוט. סטודנטית נחמדה הגיעה אלי יום אחד עם החיפושית הזאת כדי לדעת את שמה. ובכן הנסיעה לחרוצים לא הניבה את התוצאה הרצוייה אך יש דבר שלמדתי לאורך השנים במלכודות אור זה שתמיד (טוב, כמעט תמיד) הרצוי לא מגיע אבל במקומו מגיע משהו לא פחות מעניין שעשה את הנסיעה למוצלחת. אז כאמור, החיפושית אמנם לא הופיעה אך היה ערב נחמד ומלא במבקרים נחמדים. אלו, נצמדו אל הבד הלבן והמואר שנועד לפתות אותם להתקרב אל עיניו החוקרות של עבדכם הנאמן. מספר הולך וגדל של עשים וחיפושיות מילאו אט אט את הסדין.

לרוב, איני נוהג לאסוף פרטים ממלכודת האור אלא אם כן הם אינם מוכרים לי או שיש קושי להגיע להגדרה בתנאי השטח. מכיוון שלעתים ישנם פרטים רבים מאוד שלא ניתנים לזיהוי אני משתמש בצילום במקום איסוף בתקווה שבעזרת הצילומים יהיה ניתן להגיע לזיהוי.



וכך כשהמצלמה בידי התחלתי לצלם כל פרט למען תיעוד המינים הנמצאים באזור זה בזמן הזה של השנה. אחד העשים, מין קטן למדי, לא בלט על פני האחרים. בכל זאת צלמתי גם אותו. עש זה משתייך למשפחה של עשים קטנים שזכתה לכינוי Metalmark moths (שמה המדעי הוא Choreutidae). לצערי לא רק שאין שם עברי למשפחה זו אלא שגם קשה לתרגם את הכינוי העממי שלה מבלי להשמע טרחן. ובכל זאת, מדובר במשפחה של עשים יפיפיים גם אם גדלם הקטנטן מקשה עלינו לראות זאת. העש שצולם תואר למדע מפרטים שנאספו במצרים ומכאן שם המין Choreutis aegyptiaca. מבירור קצר עלה שהמין ידוע גם מישראל ובכך מבחינתי הסתיים סיפורו של זה. אני יכול היום לומר רק בדיעבד, תם ולא נשלם.


בצילום: Choreutis aegyptiaca , הפרט שצולם בשמורת חרוצים על הסדין.




בשנת 2015 צילמתי ואספתי מספר פרטים של עש ממין שהיה חדש עבורי. כמו במקרים רבים, לא מיהרתי להגדיר את העש הצבעוני שהזדמן לי ורק כעבור מעט יותר משנה התיישבתי עם הפרטים והצילומים ובמהרה התברר שמדובר במין נוסף מאותה המשפחה. שמו המדעי Choreutis sexfasciella. הפעם מדובר היה במין שלא היה ידוע מהארץ. מין זה תואר למדע בשנת 1902 על פי פרטים שנאספו בפיליפינים ובהמשך התגלה המין גם בסרי לנקה, יפן, טיוואן וג'אווה שבאינדונזיה. רחוק מאוד מישראל. אם מדובר במין חדש לישראל, רחוק מאוד מביתו הטבעי.


לרוב, כאשר מין מסויים פולש ארצה ('מהגר באופן בלתי חוקי' אם תרצו), יש לו כבר היסטוריה של עבירות קודמות. כאן מדובר היה בעבירה ראשונה. ישראל היא הראשונה בעולם שמין זה מהגר אליה באופן שכזה וזו הופעתו הראשונה למעשה מחוץ למזרח אסיה. חגיגה ממש. במקרים כאלה נהוג ורצוי לפרסם מאמר קטן בספרות המדעית ובו דיווח על הופעת המין באזור חדש. כאשר מתיישבים לכתוב דיווח קצרצר שכזה מומלץ לבחון מחדש גם את המובן מאליו – המין שאיתו פתחנו את הסיפור שכבר היה ידוע מישראל. כך הסתבר שאותו מין שנלקח כמובן מאליו שהוא קיים בארצנו מעולם למעשה לא דווח מהארץ באופן רשמי ומעולם לא תועד בארצנו. מבחינת המדע, מה שלא דווח - לא קיים. מאחר ואלה שני המינים היחידים במשפחה זו מישראל ניתן לומר שלמעשה גם המשפחה עצמה מעולם לא דווחה מישראל. כך למעשה הפך דיווח על מין פולש לדיווח על שני מינים ממשפחה שגם היא כעת מדווחת לראשונה מישראל. האחד פולש, השני דייר ותיק שלא נתנו עליו את הדעת.


בצילום: Choreutis sexfasciella שתועד ברמת השרון



המין החדש צבעוני ככל שיהיה, נמצא בארץ ככל הנראה כבר כמה שנים לפחות מכיוון שהוא כבר הופיע בלא מעט אתרים, צמוד לפיקוס שנשתל כגדר חיה בבתים. זהו הפונדקאי שלו (הצמח עליו מתפתחים זחליו). מי יודע כמה שנים הוא כבר כאן? ואיך לא שמנו לב למין עירוני שמעופף מתחת לאף שלנו למרות צבעוניותו? הגודל, 10 מ"מ בקושי ולכן לא נראה הרבה יותר מעוד איזה ברחש קטן מעופף. כך נשאר המין פלוני אלמוני מספר שנים. אז איך הוא בכל זאת הגיע? אפשר רק לנחש ותמיד עדיף ניחוש הגיוני ופשוט. הוא תפס טרמפ על שתילי פיקוס שיובאו ארצה. תופעה ידועה ומוכרת היטב שקשה מאוד למנוע.

מהגרים לא חוקיים מסתבר, תמיד מוצאים את הדרך. כך או כך, כל עוד המין הזה לא מתחרה עם מינים מקומיים או מזיק לחקלאות, נקבל אותו בברכה.

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page